מאתגרים את תהליכי הסדרת מעמד לבן זוג זר
בחוק השבות הוכנסו שינויים לגבי תחולתו על צאצאיהם של יהודים יוצאי ארצות חבר העמים (בריה"מ לשעבר). אך בבסיסו חוק השבות, מצביע על התייחסות שונה וברורה בין מי שהוא יהודי או שלא שורשים יהודיים ואשר מבקש להגר אל ישראל ובין מי שאינו יהודי גם כאן קיים שוני מהותי בהליך הסדרת מעמד לבן זוג זר על אף מאמצים שונים לרכך את החוק ולאפשר למרבית העולים לקבל תעודות עולה
עם תום המלחמה הקרה כאשר בריה"מ פתחה את שעריה והחלה לאפשר ליהודים לצאת ולהגיע לישראל. בגל העלייה מהארצות השוכנות מעבר למסך הברזל (מזרח אירופה), הגיעו לישראל רבים שלא הוגדרו כיהודים על פי ההלכה ואף הם נאלצו לעבור גיור, או במידה והיו אלה בני זוג היה עליהם לעבור הסדרת מעמד לבן זוג זר על מנת לקבל תושבות או אזרחות.
בחוק השבות הוכנסו שינויים לגבי תחולתו על צאצאיהם של יהודים יוצאי ארצות חבר העמים (בריה"מ לשעבר). אך בבסיסו חוק השבות, מצביע על התייחסות שונה וברורה בין מי שהוא יהודי או שלא שורשים יהודיים ואשר מבקש להגר אל ישראל ובין מי שאינו יהודי גם כאן קיים שוני מהותי בהליך הסדרת מעמד לבן זוג זר על אף מאמצים שונים לרכך את החוק ולאפשר למרבית העולים לקבל תעודות עולה
חוק השבות והקהילה האתיופית האם הגזענות מתפרצת גם פנימה?
במקביל לנפילת מסך הברזל וגלי העליה ממזרח אירופה, מתרחש תהליך של התעוררות ותנועה הולכת וגוברת של יהודים בני העדה האתיופית, אשר בדרך חתחתים מצליחים להגיע לישראל. תהליך ההתעוררות כולו מעודד על ידי שליחי עלייה מאתיופיה שבאו לישראל כבר ב-1955, עוד בימי שלטונו של הקיסר היילה סלאסי, שלו היו יחסים טובים עם ישראל ובעידוד ראשי המדינה. בעוד העולים ממדינות חבר העמים הגיעו לישראל בקצב הולך וגובר ניסו הגופים האחראים על עליית יהודי אתיופיה, לפחות בשלבים הראשונים, להאט את קצב העלייה ולמנוע ממי שיהדותו הותלה בספק, להגיע ולעבור תהליכי התאזרחות מהירים. תהליכים שהיו זמינים ליוצאי חבר העמים.
יהדותם של האתיופים הוטלה בספק על ידי הממסד האורתודוקסי בישראל עד שהרב עובדיה יוסף פסק שהם יהודים והממסד. הסוכנות והממשלה הסתייגו תחילה מהשאיפה לעלות לישראל וזאת הייתה הסיבה כי ליהודי אתיופיה לא סופר בתחילה על הקמת המדינה על מנת לא לעוררם לעלייה. כל ממשלות ישראל נמנעו מפעולה משמעותית לעלייה האתיופית עד להתעוררות הלחץ הבינלאומי על ידי נציגי יהדות צפון אמריקה.
הלחץ של יהדות צפון אמריקה הווה גם הזרז שהביא לאישורי העלייה לעולי חבר המדינות.
יש לזכור כי הגופים היהודים בחו"ל קיבלו את ההכרה בקהילת ביתא ישראל כיהודים שנקבעה כבר במאה ה-15 ועל אף זאת ההתייחסות אליהם הייתה שונה ואכן רשויות המדינה הואשמו בצדק בהתייחסות גזענית כלפי עדה זאת. עלתה השאלה האם חוק השבות הוא חוק גזעני
התשובות לשאלה זאת עדיין מהדהדות ואינן חד משמעיות, בעיקר לאור השינויים וההתפתחויות גאופוליטיות שמתרחשות בשכנות לישראל וגם ברחבי העולם. בעיקר עליתם של תנועות ניאו-נציות וצבירת כוח פוליטי גם במדינות דמוקרטיות וחופשיות לכאורה.
