הסדרת מעמד לבן זוג זר לאחר 1967
מיום הקמתה ועד 1967, (מלחמת ששת הימים), היו למדינת ישראל גבולות (שביתת נשק) ברורים אף אם מרביתם לא הוכרו על ידי הקהילה הבינלאומית. ישראל הייתה מוקפת ארצות אויב ומנעה את הכניסה מארצות אלה לישראל מלבד שני מצבים. המבקשים להיכנס היו פליטים יהודים שברחו מארצות מוצאם והצליחו להגיע לישראל וקיבלו אזרחות על פי החוק או לחלופין המבקשים היו בני זוג או מועמדים להינשא עם בני מיעוטים שאינם יהודים ואז היה עליהם לעבור את הפרוצדורה להסדרת מעמד לבן זוג זר שאינו יהודי.
מיום הקמתה ועד 1967, (מלחמת ששת הימים), היו למדינת ישראל גבולות (שביתת נשק) ברורים אף אם מרביתם לא הוכרו על ידי הקהילה הבינלאומית. ישראל הייתה מוקפת ארצות אויב ומנעה את הכניסה מארצות אלה לישראל מלבד שני מצבים. המבקשים להיכנס היו פליטים יהודים שברחו מארצות מוצאם והצליחו להגיע לישראל וקיבלו אזרחות על פי החוק או לחלופין המבקשים היו בני זוג או מועמדים להינשא עם בני מיעוטים שאינם יהודים ואז היה עליהם לעבור את הפרוצדורה להסדרת מעמד לבן זוג זר שאינו יהודי.
מקום המדינה ועד לשנת 1963, היו נתונים אזרחיה הערבים של המדינה תחת ממשל צבאי ויכלו לנוע במדינה אך ורק בעזרת אישורי תנועה ספציפיים לאזור וזמן. בשנים אלה לא הותר להם ליהנות מתהליך של איחוד משפחות. לאחר 1967 החלה הבחנה בין אזרחי המדינה לבין תושבי השטחים שלא היו בשליטת ישראל טרם
המלחמה. במשך שנים מספר הותר תהליך של איחוד משפחות והגירה של בני זוג תושבי יו"ש ועזה להצטרפות אל בן זוגם בישראל. והיה עליהם לעבור תהליך להסדרת מעמד לבן זוג זר אך לאור עלייה במעשי טרור שבוצעו על ידי תושבי ישראל שהגיעו באיחוד משפחות, ב-2003 חוקק והתקבע חוק שאינו מאפשר איחוד משפחות בין תושבי יו"ש לאזרחיה הלא יהודים של המדינה (החוק עמד במבחן בג"ץ). והסדרת מעמד לבן זוג זר מתאפשר אך ורק תחת עינם הפקוחה של כוחות הבטחון.
חוק השבות, מיהו יהודי והסדרת מעמד לבן זוג זר
מצב זה שרר בשני העשורים הראשונים לקיום המדינה. בשנותיה הראשונות של המדינה. למעשה עד-1970 (בג"ץ שליט) חוק השבות לא הגדיר את את המושג יהודי בהקשר ההלכתי ורק בעקבות כך שבית המשפט חייב את משרד הפנים לרשום את ילדיו של קצין צה"ל (בנימין שליט) שנולדו לאם שאינה יהודיה, כבעלי לאום יהודי. שונה החוק, התקבעה חקיקה המגדירה את יהדותו של אדם על סמך הפסיקה ההלכתית (מי שנולד לאם יהודיה או גוייר כהלכה ואינו בן דת אחרת). עד תקופה זאת בפועל הצורך בהסדרת מעמד של בן זוג היה לכאורה פשוט. יהדותו של אדם הייתה לכאורה הצהרתית (ברבות מהקהילות הושמדו רישומי הקהילה) וכך גם כניסתו למדינה בהליך התאזרחות אוטומטי כמעת.
עד תקופה זאת היה ניתן להתחתן אצל רבני ערים, חלקם אף מהמגזרים המחמירים, שחיתנו אזרחי מדינה יהודים על פי הרישום בתעודת הזהות. רישומם של אזרחים אלה כיהודים היה במקרים רבים על סמך הצהרתם ואורחות חייהם. רבים מהיהודים שהגיעו מאירופה היו צאצאי משפחות מעורבות כאשר האם במשפחה אינה ממוצא יהודי. על בני זוג אלה, על פי תיקוני החוק והתקנות הקיימות היום. היה לעבור הליך מורכב להסדרת מעמד לבן זוג זר המתאים למי שאינו יהודי גם עם בן או בת זוגו היא יהודיה ואפילו היא מוצאו יהודי.
