דוגמא להליך הסדרת מעמד לבן זוג זר לפי חוק השבות

דוגמא למורכבות הליך הסדרת מעמד לבן זוג זר וחוק השבות

אחת הדוגמאות הבולטות להתייחסות השונה בחוק השבות (וחוקי ההגירה לישראל), לזרים אשר נאלצים לעבור תהליך מורכב וארוך להסדרת מעמד לבן זוג זר ובין הליך, כמעט אוטומטי, שאותו עובר מי שהוגדר יהודי (על פי ההלכה), הן שלושה אחים שנולדו בהולנד, לאב ניצול שואה שמשפחתו נספתה. האב התחתן עם הולנדית שאינה בת לעם היהודי. שלושת האחים הגיעו לישראל כחלק מתהליך הגשמה של תנועת נוער ציונית חילונית (1968). שניים מהם אף נרשמו כיהודים ברישומי משרד הפנים ואף התחתנו אצל רב עיר בדרום עם בני זוג שהיו אף הם רשומים כיהודים.

האח השלישי סירב להצהיר על עצמו כיהודי והתגייס עם חבריו לצבא שם עלה על מוקש ונפצע קשה עם נכות לכל החיים. האח ביקש להתחתן וגם בשל היותו נכה צהל שחלק מזכויותיו חלות אך ורק אם הוגדר יהודי, הוא הוזמן לעבור גיור מהיר על ידי הרב הראשי דאז (שלמה גורן) בהתערבות ראש הממשלה בימים ההם (גולדה מאיר). סירובו לעבור תהליך גיור מזורז (פשוט חתימה על הצהרה…) עורר שאלות ונמנע ממנו להינשא לבת זוגו (יהודיה) והוא נאלץ להינשא לה בנישואים אזרחיים.

שאלות לגבי חוקי ההגירה לישראל עולות מדי כמה שנים ונטען שהם מבוססים על הבחנה גזעית ובשל כך מי אשר שייך לגזע היהודי, עובר הליכים מהירים לקבלת אזרחות והסדרת מעמדו ומי שאינו ומי שנשוי או מקיים חיי זוגיות עם בן לעם היהודי אך אינו יהודי מחוייב לעבור את כל התהליך להסדרת מעמד לבן זוג זר גם אם גדל בישראל.